לצערי חלק גדול מהנגטיבים הושמדו בשיטפון בארכיון וסורק הנגטיבים שקניתי לא איכותי כמו שקיוויתי. מקווה שתיהנו.

יום שישי, 21 באוקטובר 2011

ריקוד הדוב

בשנת 1993 התבקשתי לצלם את עטיפת הספר "ריקוד הדוב". קיבלתי בריף שבו היה כתוב כך:
"צעירה נואשת מתדפקת על שערה של קונסוליה ישראלית בארה"ב ומבקשת מקלט בעקבות קריסתה של רשת ריגול. השער נשאר נעול, אך מאבטח שלבו הולך אחריה, יוצא למסע גילוי מרתק בעקבותיה ובעקבות חייו שלו".
כמו תמיד אנחנו מקבלים רק בריף מההוצאה ולא קוראים את כל הספר...
בישיבה עם המעצב החלטנו שאם ליבו של המאבטח "הולך אחריה" סימן שהיא יפה, ואם השער נשאר נעול.....נעמיד אותה אל מול קיר אטום, ואם כבר "ריקוד הדוב" אז דובי, עם עין כמעט קרועה כי הסיפור עצוב/שמח - ולא יזיק תיק של מרגלת סטייל תיקי "גיימס בונד" אבל לנשים.
וצילמתי. אבל זה רק תחילתו של הסיפור.


ההתלהבות מהצילום והעיצוב היתה גדולה וב"שבוע הספר" הספר התפרסם והיה לרב מכר, בעיתונים הופיעו ראיונות עם המחבר כשכולם ביקשו ממני את צילומי העטיפה.
ואז אדם ברוך הגדול פרסם ביקורת ספרים שנאמר בה כך:
"הסתובבתי בשבוע הספר ולקחתי לידי את הספר "ריקוד הדוב" בגלל צילום העטיפה, אבל עוד נחזור לזה...."
הוא נתן את ביקורתו על הספר ולקראת סיום הביקורת כתב:
"וכעת לעטיפה שמשכה את תשומת ליבי לספר. אין ספק שהצלם אליעד עמר והמעצב מאיר בילט לא קראו את הספר לפני צילום העטיפה, הקשר בין הסיפור לצילום מקרי בהחלט". זהו!
אני כצלם יחסית צעיר ממש נלחצתי, אחרי הכל זה אדם ברוך. מיד התקשרתי למאיר המעצב הותיק שלא התרגש, הוא שאל אותי: "תגיד, את השמות שלנו אייתו נכון?", "כן" עניתי לו והוא צחק ואמר לי ש"זה מה שחשוב.....אני שולח לך כעת בריף לספר נוסף, תפסיק לקרוא עיתונים ותתחיל לצלם".

הרגליים היפות בצילום שייכות לשחקנית איילת קורץ, חברה טובה בזמנו שבקרוב תככב כאן ולא רק בגלל רגליה היפות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...